פזגל נתניה בע"מ נ' יעקובוב

החלטה

לא תקנה 497ג(ב) היא הרלבנטית לענייננו, אלא תקנה 497ה(ב), ושם נקבע כי המסירה תיחשב כמסירה אישית, אלא אם הגיש עורך-הדין תצהיר כי המסירה אכן לא הגיעה.

תצהיר לא הוגש. אין זאת אלא שב"כ המבקשת סמך על נוהג רב-השנים, שעורכי דין מסתפקים בהצהרתם, אולם לא כך מצווה התקנה.

על זאת יש להוסיף, כי הנטיה הטבעית לבטל החלטות הניתנות בהעדר היא הפוכה במקרה דנן, בו ההחלטה שניתנה בהעדר פתחה את שערי בית המשפט בפני אחד הצדדים, ולא נעלה אותם. לפיכך, יש לעמוד בדווקנות על הוראת תקנה 497ה(ב) האמורה, לפחות בכל הנוגע לתוצאות ההחלטה לגופו של עניין.

שונה הדבר באשר לחיוב בהוצאות, שכן משנראה כי אך בשל תקלה לא התייצב ב"כ המבקשת לדיון, ובפועל לא היה מודע לו, נכון להורות כי החיוב בהוצאות יבוטל.

לפיכך אני מורה כדלקמן:

א. ההחלטה תעמוד על כנה בכל הנוגע למתן רשות להתגונן ולקביעת סדר הדין.

ב. המועדים שנקבעו בה, לעניין הגשת בקשה להותרת העיקולים על כנם, ולעניין הגשת השלמת מסמכים ע"י המבקשת, יימנו מקבלת החלטה זו.

ג. החיוב בהוצאות באותה החלטה מבוטל.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ב, 30 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: